נשים בתמונה, רבקה גובר

...
"אני רוצה את כל הנשים שבאלבום" הפטרתי לעבר המוכר המופתע, בהחלטה רגעית או אולי רגע מכונן, והוא שלף לי אחד אחד 4 צילומים בשחור לבן עליהם פניהן המוארות של שש נשים שעוד לא ידעתי עליהן דבר וחצי דבר, ... 
בבית, עם כוס יין ביד, התחלתי במסע ההכרות עם הנשים שבתמונה. ככל שחקרתי יותר כך התרגשתי יותר מהנשים בתמונה, מהמנהיגות שהן היו, מהחשיבות הרבה שהייתה להן בישובשל פעם, ונעצבתי על כך ששמותיהן נבלעו בימים ובשעות שחלפו מאז לכתן. 

אז... למען ה  She-History הרשו לי להכיר לכן אותן, אחת בכל פעם -

רבקה גובררבקה גוּבֶּר (1902 -1981) הייתה פעילה חברתית ואשת חינוך ישראלית, שכונתה בשם "אם הבנים" לאחר ששכלה את שני בניה, אפריים וצבי, במלחמת השחרור. היא חייתה בכפר ורבורג ויזמה והקימה ביחד עם בעלה מרדכי את כפר אחים הסמוך להנצחת בניה. עסקה בקליטת עלייה בחינוך וביזמות והייתה דמות מוכרת, ידועה ואהובה ביישוב. רבקה היתה גם כלת פרס ישראל תשל"ו (1976) על מפעל חייה בקליטת עלייה, ליותה את בגין לחתימת הסכם השלום עם מצריים וכך כתבה בסוף מכתבה לנשיא המצרי:
"הוד מעלתך, הנשיא סאדאת: שני בני נפלו במלחמה, כאחיך האהוב.   אנו יודעים כי מחיר המלחמה אינו מתחלק בשווה ואומלל הוא זה שעליו הושת החלק המר של המחיר הכבד הזה. אולם מחיר השלום מתחלק וככל שיותר מנות ממנו יחולקו, כך יחוזק השלום. בואו ונתפלל שרוחו תתפשט על כולנו, רוח האחריות כלפי עמינו שתוביל אותם לחסותם של שלום וצדק. "  
לראש הדף
תגובות
שם:
כתובת מייל:
captcha
לשליחת טלגרמה