מבחר מביצועי ערב זהבי, טעימות של ערב מלא וגדוש בסיפור וזמר שהביא אליו כשבע מאות מאנשי העמק שגדשו את האולם ומילאו אותו בסקרנות, האזנה ומחיאות כפיים רועמות.

תגידו, חשבתם פעם מה אנחנו זוכרים יותר משיר...את המילים או את המנגינה? אני ללא ספק זוכרת צלילים יותר ממילים למרות היותי מלכת הזיפניות. ללא בדיקה מקיפה ועל סמך תחושת בטן בלבד נדמה לי שאפשר, בזהירות, לומר שככה רובנו. אם כך, למה יש פער גדול כל כך בין הכבוד שאנו רוחשים למשוררינו לבין חוסר ההכרות הגורפת שלנו עם חיי המלחינים שנתנו למילים צלילים ובכך העניקו להם חיים חדשים?

בהפקה בכלל והפקה קהילתית בפרט, התחושה היא כשל התמודדות עם פזל תלת מימדי שבו רק אם השכלת לחבר את כל החלקים למקומם המדוייק ובסדר הנכון תתקבל צורה בעלת משמעות. זה הכי לא אני שאפשר...