בתום האזכרה ה-13 לצביקה לופט חברינו, בבית העלמין בכפר חוגלה, לקחה אותי טל שגיא לקבר חדש אותו "גילתה"  רגע לפני. עמדנו שתינו מול השם על גזיר נייר העיתון המקופל בין הפרחים, עצובות, נרגשות ותמהות "מה לאורה נמיר ולכפר חוגלה?" ואז הציעה טל "תעשי עליה את המפה הבאה, רצית פוליטיקאי.ת לא??"

אביב, "דברי טעם" בבית קפה בירושלים -
לאה יושבת כפופה מעט, רכונה לעברי. פניה עגומות ועשן מיתמר מפומית הסגריה שבידה. שיעול עמוק הרעיד את גופה, היא הביטה בי בעיניה החמות, החכמות, ואמרה בקול נמוך מניקוטין: "ובכן מה? עוד שבוע? עוד חודש? עוד שנה?" ושתקה...